החלטה בתיק בש"א 16060/07

התובע עותר למתן פטור מתשלום אגרה או לחלופין לדחות את תשלום האגרה לסוף ההליך.

כתב התביעה נסב על טענתו של התובע לשיתוף בכספי הגרלת הלוטו בהם זכה הנתבע, שהיה בן זוגו באותה העת.

על פי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 קיימים שני תנאים שהתקיימותם המצטברת נדרשת לצורך מתן פטור מאגרה-

(א)    קיומה של עילת תביעה לכאורית.

(ב)     העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.

בבדיקת סיכויי התביעה, אין להיכנס לעומקם של הנתונים העובדתיים, וגם סיכויי תביעה נמוכים מאפשרים קבלת פטור, למי שידו אינה משגת (בש"א 457/01 קרליץ נ' פקיד הבחירות לעיריית באר שבע, פ"ד נה(3) 869; רע"א 321/07 גושן נ' אבי-גיא (21/8/07)).

לצורך הוכחת התנאי השני, על המבקש פטור מתשלום אגרה מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה בנוגע למצבו הכלכלי, ולהבהיר מדוע אין באפשרותו להשתמש בנכסים לצורך גיוס כספי האגרה (רע"א 7532/07 פרחי נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ (8/11/07)).

מעיון בכתב התביעה, נראה כי טענות התובע מגבשות עילת תביעה לכאורית, המבוססת על חזקת השיתוף, ולא ניתן לשלול את סיכוייה להתקבל כבר בשלב מקדמי זה, זאת חרף טענותיו המפורטות של הנתבע.

עם זאת, לא מתקיים בענייננו התנאי השני, שכן התובע צירף מסמכים שונים שאמנם מעידים על כך שמצבו הכלכלי אינו לחלוטין יציב, אך לא עד כדי חוסר יכולת לשאת בתשלום אגרה. 

התובע צירף לתשובתו לתגובה תדפיסי בנק מהחודשים הסמוכים להגשת התביעה, וניתן להיווכח, כי חשבון הבנק הרשום על שמו מצוי, באופן תמידי, ביתרת חובה משמעותית.

ביום 19/3/06 הגיש הבנק הבינלאומי הראשון תביעה כנגד התובע בסדר דין מקוצר, בגין חוב בסך 27,289 ש"ח (נספח ד').

התובע טוען כי שני הבנקים שבהם הוא ניהל את חשבונותיו חסמו את כרטיסי האשראי שניתנו לו, כך שהוא מנוע מלעשות בהם כל שימוש (מכתב מיום 11/4/07נספח ה' לבקשה), ובנוסף, קיימים לתובע חיובים מרשויות שונות, ובין היתר, נותק קו הטלפון שלו (נספח ז').

בנוסף, ננקט כנגד התובע הליך פלילי בעקבות תלונת הנתבע כנגדו, ומונה לו סניגור ציבורי במסגרת אותו הליך (נספח ו').

עם זאת, קיימים נתונים נגדיים המצדיקים את דחיית הבקשה. לאורם, מתנגדת הפרקליטות למתן הפטור המבוקש.

הפרקליטות טוענת, כי בחקירתו במשטרה ביום 17/1/05 ציין התובע, כי הוא והנתבע 1 רכשו דירה משותפת תוך נטילת הלוואה בסך 90,000$, וטען כי הוא מכר את הדירה בסכום של 210,000$ , וסכום התמורה מצוי אצלו. בנוסף, לטענתה, מתדפיס הבנק שהתובע צירף, עולה כי ברשותו שלושה כרטיסי אשראי, ובתקופה שבין 1/4/07-29/7/07 חויבו כרטיסים אלה בסכום כולל של 25,000 ש"ח.

בנוסף, מציינת הפרקליטות כי ביום 13/6/07 הופקד בחשבון הבנק של התובע סכום של 20,000 ש"ח , שהתובע אינו מציין את מקורו, וכן לא ברור כיצד התובע מממן את מגוריו ברחוב דיזנגוף בתל אביב.

בתגובתו, מפנה גם הנתבע לכך שדירת התובע נמכרה, ולאחר תשלום המשכנתא, נותר ברשות התובע סכום של כ-100,000$.

בתשובתו לתגובה, טוען התובע כי מתוך כספי מכירת הדירה לאחר כיסוי הוצאות המכירה והחזר ההלוואה המובטחת במשכנתא, נותרו בידיו כ-90,000$, ששימשו אותו למחייתו במשך השנים שחלפו עד כה. זו טענה כללית ולא מפורטת, המשאירה תמיהות לא מוסברות.

לטענתו של התובע, ההוצאות שהוציא בכרטיסי האשראי הן הוצאות מחייה או תשלומים ששילם עבור עיסקאות רכישה שביצע באשראי או הלוואה שנטל בשנת 2006 ונאלץ לשלמה (תדפיסי האשראי צורפו כנספח א' לתשובה).